החלטה בתיק ה"ת 13895-03-12

בקשה להחזרת תפוס

1.         לפני בקשה להחזרת רכב מסוג וולבו מ.ר. 6819423 (להלן " הרכב"), אשר נתפס ע"י המשיבה ביום 1.1.12, לידיהם של המבקשים.

2.         המבקשת מס' 1 (להלן " המבקשת") הינו בתו של המבקש מס' 2 (להלן " המבקש") והינה הבעלים הרשום של הרכב. המבקשת הודיעה בחקירתה במשטרה כי אינה עושה שימוש ברכב וכי מי שעושה בו שימוש הם הוריה (המבקש ואשתו).

3.          בבקשה שהוגשה, כמו גם בתגובה של המשיבה, לא טרחו הצדדים להביא לפני ביהמ"ש את הרקע לתפיסת הרכב ואת החשד המיוחס למבקשים ו/או למי מהם. המבקשים הסתפקו בטיעון כי המבקשת לא נעצרה כלל וכי המבקש נעצר ושוחרר ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום עד היום.

המבקשים טענו כי גם אם בסופו של יום יוגש כתב אישום נגד המבקש, הרי שיש לבחון אם המשך ההחזקה ברכב הינה מידתית ואינה פוגעת במבקשים במידה העולה על הנדרש.

4.          המשיבה מתנגדת לבקשה ובתגובה שהגישה בכתב טענה כי החקירה לא הסתיימה.

5.         מהטיעונים שהועלו ע"י הצדדים בדיון ומתיק החקירה שהוצג לעיוני עולה הרקע לתפיסה הרכב וזה מובא בתמצית כדלהלן:

א. ביום 1.1.12, נעצר המבקש בחשד כי באותו יום, סמוך לשעה 03:30, ביחד עם אחרים, תקפו נוסע במכות ואגרופים וגרמו לו לחבלות של ממש ובהמשך גנבו ממנו את ארנקו.

            החשד הוא כי מעשים אלה בוצעו לאחר שהסיע המבקש, עם אחרים, את הנוסע טרמפ ברכב נשוא הבקשה.

            ב. המבקש הובא לביהמ"ש לדיון בהארכת מעצר. בדיון, הודיע נציג המשטרה כי לא מייחסים למבקש עבירת שוד אם כי עבירה של שיבוש מהלכי חקירה בכך שרצה להעלים את הרכב ו/או לטשטש את פרטיו.

            ביהמ"ש (כב' ס. הנשיא, ד"ר ארגמן) החליט, לאחר שעיין בחומר החקירה, להאריך את מעצרו של המבקש ליומיים תוך שקבע כי מחומר החקירה עולה כי הוא סייע למבצעים לפני המעשה.

ג. על החלטה זו הגיש המבקש ערר לביהמ"ש המחוזי. מפי נציג המשטרה נאמר בדיון כי "הם" מאמינים כי המבקש לא ביצע את השוד, ועדיין רוצים לשלול מעורבותו, בין היתר, ע"י מסדר זיהוי. בדיון הוסבר כי כאשר הגיעה המשטרה לביתו בשעות הבוקר המוקדמות, הוא טען כי הרכב נמצא עם בנו ואולם כאשר הבין כי הרכב היה מעורב בביצוע עבירה, טען כי הרכב נמצא במוסך בעכו מערב היום שלפני. בזמן שניתן למבקש להתלבש ע"מ להתלוות לשוטרים נשמע משוחח בטלפון בלחש והמשטרה ייחסה לו שיבוש הליכי חקירה, בכך שעפ"י החשד הוא דיבר עם בנו וניסה לתאם גרסאות.

ביהמ"ש המחוזי דחה את הערר תוך שקבע יש לנצל את ימי המעצר לצורך השלמת החקירה, מבלי שיוכל המבקש לשבשה וכן יש לשלול את מעורבותו בשוד.

6.         עיינתי בתיק החקירה וממנו עולה כי פעולת החקירה האחרונה שנעשתה, בנוגע לעניין זה,  היתה ביום 19.2.12; המתלוננים לא זיהו, במסדר הזיהוי, את המבקש וגם לא את בנו והם אף מסרו בחקירתם כי היו 3 חברה צעירים שהגילאים שלהם בין 28-30, כאשר המבקש הוא יליד שנת 1957.

7.         בדיון לפני הצהיר נציג המשיבה כי בדיקות פורנזיות ברכב הושלמו וטען כי החקירה נגד המבקש ונגד בנו טרם הסתיימה. הוא הבהיר כי תיק החקירה התייחס גם למעשה השוד וגם למעשים אחרים בהם היה מעורב בנו של המבקש יחד עם אחר, במועד מאוחר יותר, והוא הועבר כמקשה אחת לפרקליטות, אשר פעלה להגשת כתב אישום נגד הבן ונגד האחר.

            נציג המשיבה טען כי בדעתה של המשטרה להמשיך בחקירה בנוגע לשוד הנ"ל וביקש לאפשר המשך החזקתו של הרכב, כאשר במידה ויוגש כתב אישום, בכוונת המשיבה לבקש חילוט הרכב.

            תפיסה   - מסגרת נורמטיבית

8.         סמכות תפיסת חפצים, החזקתם והחלטה בדבר גורלם מוסדרת בפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט - 1969 (להלן " הפקודה")  בסעיפים 32 ועד 42.

סעיף 32 (א)  לפקודה קובע :